שאלות ותשובות

ריכזנו עבורכם מגוון שאלות ותשובות רלוונטיות.
לחצו על השאלה לעיון והצגת התשובה.
  • מה התהליך כולל במרכז ביחד?

    מתחילים במפגש היכרות מעמיק של ההורים עם אורית מנהלת המרכז, מפגש של אורית עם הילד לצורך הערכה ראשונית, ואז מחליטים ביחד עבודה טיפולית פרטנית או קבוצתית, טיפול ריפוי בעיסוק, או טיפול שפה ודיבור, טיפול הוראה מתקנת או טיפול רגשי .משלבים הדרכות הורים לליווי התהליך, קשר עם צוות בית הספר או הגן כדי להדריך ולבנות תכנית מתאימה. ניתן לשלב בין טיפולים על פי צורך.
  • איך אני יודע.ת איזה טיפול הילד.ה שלי צריך.ה ומה מתאים מבין המבחר?

    את הדרך המשותפת אנו מתחילים בשיחה טלפונית ובעקבותיה, נשלחים שאלונים להורים ולצוות החינוכי. אנו מקיימים מפגש הורים מעמיק ובו נשאלות שאלות רבות ,קוראים חומרים קודמים (אם יש), נערכת חשיבה משותפת על הצרכים, בעקבות המפגש אנו מזמינים את הילד למפגש הערכה ואז יודעים להמליץ על סוג הטיפול ומי המטפל המתאים למשפחה.
  • לאיזה גילאים מתאים מרכז ביחד?

    גילאי 0-18, הורים לפעוטות בני שנה-שנתיים, עם שאלות בנוגע לקשיים בשינה, בגמילה, בהתנהגות ובמשחק, דרך ילדי הגן, בית הספר היסודי ועד למתבגרים, תלמידי חטיבה ותיכון.
  • האם יש הסדר של קופת חולים?

    מרכז ביחד הינו מרכז פרטי, כל המטפלים מחזיקים בתעודה מקצועית מטעם משרד הבריאות ולכן, לעיתים קרובות מגישים הלקוחות שלנו את החשבוניות לקופת החולים ונמצאים זכאים לקבלת השתתפות בטיפול.
    לרוב, דורשות קופות החולים אבחון מטעמן שמצא את הילד זקוק לטיפול כדי לאשר את ההשתתפות.
  • אם אנחנו מעוניינים להחליף טיפול או מטפל.ת האם זה אפשרי?

    לא סתם אנו נקראים ביחד. ביחד נחליט מהו סוג הטיפול המתאים ומיהו המטפל המדוייק לכם, בכל קושי שמתעורר ניתן לפנות אל המטפל או אל אורית מנהלת המרכז , נקיים פגישה משותפת ונבין האם אכן יש צורך לשנות סוג טיפול ,דמות המטפל או לדייק את העבודה המשותפת.
  • מי מלווה אותנו לאורך התהליך? האם יש דמות קבועה? או שבכל פעם נצטרך לספר מחדש את המידע על הילד?

    אורית מנהלת המרכז, מרפאה בעיסוק מומחית עם נסיון רב שנים, עורכת את השיחה הראשונית של ההערכה ומלווה אתכם לאורך התהליך, עד לבחירת המטפל המתאים לכם. אורית נמצאת בקשר עם כלל אנשי הצוות, כדי להמשיך ללוות את התהליך הטיפולי.
  • מה שעות פעילות המרכז?

    ימים א'-ה' : 8:00-19:00
  • האם יש ליווי גם להורים? כדי לתת כלים לבית?

    בוודאי! אנו מאמינים כי מתן כלים וידע להורים הוא קריטי להצלחת התהליך הטיפולי! ההורים נוכחים בחיי הילד מידי יום, אם הם ידעו כיצד להגיב בעת קושי שחווה הילד, איך להתאים את הדרישות שלהם ליכולותיו של הילד, איך להסביר את קשיי הילד לסביבה, אזי יהיה שיפור באוירה בבית, ביכולת של ההורים לייצר הורות מותאמת לילד, בקשר בין ההורה לילד, בהתנהגות של הילד ובמיומנויות השונות שיתחזקו (למידה/ התנהלות עצמאית/ משחק עם חברים/שפה ודיבור/ תגובות רגשיות /ועוד). יש טיפולים בהם ההורים נוכחים בתוך החדר: ריפוי בעיסוק ,שפה ודיבור, הוראה מתקנת. יש טיפולים בהם נעשית עבודה משותפת של הורה וילד: מגוון הטיפולים הרגשיים וכמובן ,יש אפשרות להגיע להדרכות אישיות.
  • הילד שלי אוכל בצורה מלוכלכת, הוא מעדיף לאכול בידיים ובסוף הארוחה סביבתו מלוכלכת, מה עושים?

    מעמיקים את הברור בריפוי בעיסוק כדי להבין האם יש עוד מיומנויות של תפקודי ידיים וקואורדינציה בהן מתקשה, כגון קושי לעסוק במשחקי בנייה בקוביות, קושי בעבודות יצירה, קושי בסגירת רוכסן או פתיחת שקית חטיף מבלי שתכולתה תישפך. טיפול בדגש התפקוד היום יומי הוא מאבני היסוד של מקצוע הריפוי בעיסוק ,מדובר בטיפול קצר ויעיל.
  • הילד שלי בן 6 והוא מתקשה להתמיד במשחק ,עובר מדבר לדבר ,מתוסכל מכל קושי ומתקשה לחכות בסבלנות כשאני משוחחת בטלפון, האם יש מה לעשות?

    ביחד נברר האם קיימים קשיים בתפקודים הניהוליים, המאפשרים שליטה עצמית ותפקוד עצמאי. בעזרת שיחה עם ההורים ושאלונים שממלאים ההורים והצוות החינוכי , ניתן להבין האם קיימים קשיים ביכולת לעצור ולהתאפק (אינהיביציה) ,האם יש נטייה לפעול באימפולסיביות, במקרה זה , ניתן לתרגל עם הילד בעבודה פרטנית או להדריך את הוריו כיצד ללמד אותו לעצור, להתאפק, לחכות .אנו מאמינים כי כשהידע נמצא אצל ההורים, קל יותר להתנהל מול הילד בחיי היום יום בבית .דרך טובה נוספת להתמיד במשחק ולתרגל התנהלות על פי חוקים, סבלות וכבוד לאחרים ניתן לרכוש בהשתתפות בקבוצה חברתית .בקבוצה לחיזוק מיומנויות חברתיות בדרך של משחק עם בני הגיל ,ישכלל הילד פתרון בעיות חברתי, יתאמן בדרכים להתמיד במשחק, יגלה התחשבות באחרים, ישמור על תור ויתנהל על פי חוקים .
  • יש לי נער מתבגר שממש מתקשה בבית הספר, הוא מסרב להכין שיעורי בית וללמוד למבחנים. הוא רוצה לכתוב על המחשב ואני לא בטוחה שזה יהיה טוב עבורו. תקופת הבגרויות מתקרבת, מה עושים?

    מתבגרים רבים חווים קשיים בלימודים, בבית, בהתארגנות ופשוט לא מצליחים לסדר לעצמם את שיגרת היום משקיעים אנרגיה רבה, פועלים בדרך לא יעילה , מתוסכלים מחוסר עמידה בדרישות של עצמם ושל הסביבה. לפעמים המצב בו הם נמצאים נראה עבורם כבלתי פתיר והם לא רואים כיצד יוכלו לצאת ממנו ועל כן מנסים להמנע. מריבות על כך בבית רק מעצימות את הבעיה ומרחיקות את המתבגר מן הפתרון.

    במרכז ניתן לשלב תהליך הערכה וטיפול רגשי ובריפוי בעיסוק על מנת לאתר את הקשיים ולמצוא את האסטרטגיות המתאימות למתבגר. תהליך הטיפול יסייע למתבגר בהבנת הבסיס לקשיים אותם הוא חווה במסגרות חייו השונות ולהשלכות האפשריות של קושי זה על תחומים אחרים בחייו.

    בנוסף, יינתנו למתבגר כלים לארגון חייו, סדר היום ואסטרטגיות מותאמות עבורו ללמידה (מעבר למחשב אכן יכולה להיות אסטרטגיה מתאימה עבור מרבית המתבגרים עם הדרכה מתאימה). המודעות של המתבגר לעוצמותיו תעלה, ותפתח את יכולתו להשתמש בכלים שיינתנו לו, כדי להגיע לתפקוד טוב ומשביע רצון במסגרות השונות. הטיפול מתמקד בכלל סביבות חייו של המתבגר, בית הספר, שעות הפנאי, הבית והחברים ונעשה באופן מרוכז ותואם את דרישות המתבגר והמשפחה.
  • הילד שלי בן 5, הוא למד להתנדנד בעצמו רק לאחרונה ועדיין מעדיף שאני אדחוף אותו ,הוא מסרב לרכב על אופניים, נראה לי כי הוא מסורבל ,נתקל בחפצים ונופל .ניסיתי לתרגל איתו עבודה גופנית בחוג ג'ודו, הוא הגיע ל 4 מפגשים אך החליט לפרוש. מה עשים?

    במרכז שלנו ניתן להתייעץ עם מרפא בעיסוק מתחום התפתחות הילד, שיעריך מה הסיבה לקשיים, אולי חולשה והתעייפות, אולי גמישות יתר של המפרקים ,קשיים בתכנון תנועה ועוד

    לעיתים ההשתתפות בחוג הינה מורכבת עבור ילד עם קשיים כגון אלה, הוא מודע לפערים בין התפקוד שלו לשל שאר החברים בחוג וכאשר אין בידו לחוש שליטה והצלחה הוא מחליט לעזוב.  עבודה פרטנית הממוקדת בצרכיו ,תסייע לו להתחזק ולרכוש את התפקוד שיסייע לו בהמשך לחזור ולהשתלב בחוג, גם השתתפות בחוג 'טיפולי' ,קבוצת נעים במרחב ,בהנחיית איש טיפול ובקבוצה קטנה יכולה לסייע בקידומו של הילד.
  • הילד שלי בכתה ד'. הוא שונא לכתוב. כתב היד שלו לא קריא –אין רווחים בין מילים וגודל האותיות משתנה, הוא מאבד חפצים ושוכח ציוד בכתה, מתקשה לסדר מערכת וכשיש שיעורי בית הוא כותב את התשובה הכי קצרה שרק אפשר .בחשבון הוא אלוף. מה ניתן לעשות?

    מומלץ להגיע לטיפול ריפוי בעיסוק פרטני ,שם ילמד הילד לעצב אותיות בכוון ובגודל הנכון, לשמור על רווחים בין מילים, לארגן את המשפטים במרחב הדף. הוא יחווה הנאה מכתיבה וירכוש כלים כיצד להתאמץ פחות בהפקתה, כך שתחושת התסכול והרצון להמנע מלכתוב יפחתו. הילד יוכל גם ללמוד כיצד לשמור על סדר, בקלמר, בתיק, לארגן מערכת . אם נפתחת קבוצת כתיבה בהנחיית מרפאה בעיסוק, יוכל גם שם לרכוש כלים לעיצוב נכון של האותיות ,להתארגנות במרחב המחברת וטכניקות לשמירה על ציוד מאורגן .הבונוס בקבוצה הוא החוויה והגילוי של חברים נוספים המתמודדים עם קשיים דומים לשלו .
  • הילד שלי נמנע מלהתלכלך בחול ,לעבוד בדבק או בצבעי ידיים. הוא רגיש לסוגי בדים ואינו לובש גינס או חולצות צווארון ,הוא מתנגד לכל כניסה לאמבטיה וזקוק לשכנוע רב כדי לחפוף את הראש. אתמול הוא היכה חבר בגן שנגע בו בטעות ..מה עושים?

    אבחון קשיים בעיבוד חושי בריפוי בעיסוק, יסייע להבין האם קיימת רגישות יתר למגע, באבחון ניתן יהיה לזהות האם מערכות חוש נוספות כגון טעם, ריח, אור , תנועה אף הן בעלות רגישות ,לרכוש מודעות וכלים להתאים את הסביבה ולפצות על הערוצים הרגישים. כך למשל , ניתן לבנות לילד תכנית תחושתית ותנועתית, המכילה 'דיאטה סנסורית' המותאמת לצרכיו, באמצעות תרגול יומיומי חוויתי שיותאם להרגלי הבית ומסגרת החינוך, ניתן להפחית את התגובה השלילית למגע, להנות מסוגים שונים של מגע מרגיע ומארגן ולגרום לתגובות ההתנהגותיות רגשיות של הילד, הנוצרות בעקבות הרגישות החושית,להתמתן.