היא פנתה אליי בשיחה טלפונית דחופה ,ובקול נסער דיברה על הבת שלה, הילדה שחווה קשיים רגשיים. היא תארה כיצד לילדתה תגובות רגשיות חריפות: כשהיא כועסת היא צועקת ומשליכה חפצים, מצב הרוח שלה משתנה בבת אחת ומאוד קשה לעצור אותה כשהיא נכנסת להתפרצות.
הם ניסו כל מידי דרכים להתמודד : לכעוס, לאיים , לוותר, להתעלם, להסיח את הדעת, לחבק ,לנחם, להציע פרס אם מצליחה להתגבר ועדיין….מרגישים שלא יודעים כיצד נכון לפעול ושהבית שלהם מתוח , מאוד מתוח ,'הולכים על ביצים '. ' אני מחפשת מטפל רגשי ' היא אמרה.
אני השבתי כי במרכז שלי יש מגוון טיפולים וכי עדיין לא ברור לי על סמך התאור שלה, מהו הטיפול המדוייק עבורם והזמנתי למפגש
היכרות וחשיבה משותפת. לא לפני ששלחתי שאלונים, למילוי ע"י ההורים והמסגרת החינוכית, כדי לאסוף עוד מידע ולהסתכל רחב . (חשוב לי להבין מה היתה ההתפתחות בשנים הראשונות , האם התינוקת הזו נולדה עם מזג נינוח או סוער , כיצד מתמודדת עם שינה , אכילה, מה סוג המשחק המועדף, מאיזה משחק נמנעת, כיצד פועלת בקבוצה, מקשיבה להוראות, מגלה עצמאות, יכולת להעסיק עצמה במשחק . האם הקושי ליווה אותה מההתחלה או שהתחיל בעקבות ארוע מסויים ועוד ועוד ) המידע הזה ממקד את השאלות במפגש הראשון.
במפגש הראשון שאלתי הרבה הרבה שאלות נוספות , למשל -תארו את שגרת הבוקר ,האם קמה במצב רוח טוב, מתארגנת לבד? לפעמים? יום ככה יום אחרת? מה עוזר לה להצליח? האם זקוקה לעזרה? לדירבון? ליותר זמן כדי להשלים משימות ? לפרס? האם יש הבדל בין התפקוד כשאבא שם או כשאמא שם ? האם יש שינוי בין בוקר רגיל לבוקר של חופש/ שבת?
מהשיחה עלה כי הילדה מצליחה להיות עצמאית ולגייס מוטיבציה כשיש משהו שחשוב לה, אך מתייאשת וחווה תסכול כשמשעמם לה או כשקשה לה. זיהינו כי קיים קושי בתכנון ופתרון בעיות, כי צריך להגיד לה מה לעשות וכי קשה לה למצוא לבד רעיון לפעילות. ראינו כי יש הבדל בין היכולת שלה לשחק עם חברה 1 לבין קושי לשחק בקבוצה. זיהינו כי הקצב שלה איטי יחסית למה שהסביבה דורשת ושפעמים רבות היא עוצרת, משתהה, חולמת, מביטה באחרים פועלים ורק אחרי שהם מסיימים היא מתחילה לפעול .
זיהיתי כי קיים חשד לקושי בתפקודים הניהוליים וכי יש להמשיך להעמיק בברור החשד בנוסף, יש צורך לברר גם את נושא העיבוד החושי – ההורים דווחו על תגובה שלילית לרעשים, הילדה לא מרגישה בטוח לדבר ולהשתתף בקבוצה אך בבית ,יכולה להיות מובילה ודעתנית. הילדה מגיבה באופן שלילי למרקמים שונים/ בדים/ בגדים ויש אי נוחות עד שמוצאת את הבגד שאותו רוצה ללבוש.
חשוב היה לשמוע בשיחה את שני ההורים, כשכל אחד מהם תופס אחרת את הקשיים. בסיום פגישת ההורים ניתן היה למפות באופן גס את הקשיים ולחשוב על כוונים לטיפול – ניתן היה להבין כי דווקא טיפול רגשי, הטיפול אותו בקשה האם בשיחת הטלפון הראשונית , אינו הטיפול הדרוש במיידי במקרה זה. יש כאן הרבה מידע הקושר את התגובות הרגשיות של הילדה לקשיים בתפקודים הניהוליים – קושי להתמקד ולהתנהל בזמן קצר, קושי לזכור הוראה, קושי לתכנן, קושי לוויסות רגשי.
קשיים ,שאם ההורים היו מבינים את הסיבות לקשיי הילדה ,הם היו יכולים להתאים את הדרך בה מתנהלים מולה בבית ועוזרים לה להתגבר.
אני מאמינה בכח של הורים -הדרכת הורים ממוקדת ויישומית נותנת כלים מעשיים לשיפור התפקוד והתפקודים הניהוליים בשגרת היומיום. משהו שהוא יעיל וקצר ,במטרה לעזור לילדה לחוות שליטה והצלחה בשגרת הבוקר, לעזור לילדה לשפר התמודדות בעת חווית אי הצלחה ולהורים
,יעיל כדי לשפר תחושת שליטה הורית , ביכולת ההורית לנהל את המתרחש בבית וביכולת להביא לאוירה טובה.
ניתן לשלב את הילדה בקבוצה חברתית עם בני הגיל, כדי ללמוד איך להנות ממשחק משותף, לשפר את היכולת לבקש עזרה כשקשה לה ולשכלל את היכולת לגייס מאמץ ולחוות תסכול. גם מפגשי ריפוי בעיסוק עם הילדה יכולים לבוא בחשבון ,כדי לשכלל את היכולת להתמודד עם מגוון גרויים תחושתיים ולהקל על יכולת ההשתתפות בפעילויות במקומות רועשים, להיות עצמאית בלבישת הבגדים , ניתן להרכיב תכנית שתסייע
לילדה להתנהל ביום יום לצד תרגילים שיעזרו להגיע לרגיעה.
הזמנתי את הילדה למפגש היכרות כדי שאני אוכל להתרשם מהיכולת שלה ליצור קשר , להקשיב להוראות, לשחק ביחד, להתנהל עם הגוף במתקנים השונים, נתתי להורים שאלונים נוספים לברור העיבוד החושי והתפקודים הניהוליים.
אחרי ההיכרות עם הילדה וקידוד השאלונים ,ניפגש שוב ונחליט יחד כיצד יוצאים לדרך. ביחד .