חייגו:076-5418090

מוכנים לכתה א' ?

למידע נוסף אודות קבוצות מוכנות לכיתה א' בהתאמה אישית – לחצו כאן

תחילת הלימודים בכיתה א' היא אחד המעברים המרגשים וגם המאתגרים ביותר שעובר ילדנו בחייו. לנו כהורים חשוב מאד שהוא יגיע לכיתה א' "מוכן". אבל מה היא ה"מוכנות" הזו? במאמר זה ,נסקור את תחומי המוכנות העיקריים ונביא דוגמאות ורעיונות מעשיים לתרגול בבית.

בעבר, רווחה הדעה שמוכנות הילד לכניסה לבית הספר נוצרת בהשפעת גילו הכרונולוגי. כיום, אנו מכירים בקצב ההתפתחות האישי של כל ילד, כמו גם בהשפעתה הרבה של הסביבה החינוכית בטיפוח הילד .אנו יודעים כי ע"י איתור מוקדם של קשיים אצל ילדים ומתן התערבות ניתן להתגבר על קשיים רבים ולהגביר את סיכויי הילד להיקלטות מהירה במסגרת החינוכית ולהפיכתו לתלמיד.

תחומי המוכנות ,הנבדקים במבחני המוכנות השונים הם: מוכנות לקריאה, מוכנות לחשבון ומוכנות חברתית-רגשית. ההתפתחות החברתית-רגשית הינה חלק מרכזי ביכולתו של הילד להשתלב בהצלחה בבית הספר. יש חשיבות מכרעת , למוטיבציה של הילד ולסקרנות שהוא מגלה בלמידה. יכולות חשובות נוספות כגון יכולת התארגנות, יציבה ושליטה פיזית, משמעותיות אף הן להשתלבות טובה בביה"ס.

מוכנות לקריאה.

לימוד הקריאה הוא היעד הראשוני בכתה א' והיסוד ללימוד שאר המקצועות, לפיכך ,תפיסת הקשר בין סימני הכתב לצליל שהם מסמנים והבנה כי הכתב הוא דרך תקשורתית להעברת מסרים חיונית ביותר ,בשלב טרום בית הספר.

בהכנת הילד לתפקוד תקין בביה"ס חשוב לטפח הן ממדים תפיסתיים :היכולת לזהות את סימני האותיות והן מימדים חזותיים- שמיעתיים :זיהוי סמל האות והצליל שזו מפיקה.

כמו כן ,יש חשיבות רבה ליכולת ההבנה הלשונית ולטיפוח שפה וכישורי שיח :הבנת מילים, אוצר מילים עשיר, הבנת מסר (זיכרון שמיעתי ומילוי הוראות, רצף) , הבנת מושגים(גודל, צורה, צבע ,אברי גוף וכו')והבעה לשונית: מענה לשאלות, הבעת רעיונות, תאור תמונה. הבנה והבעה ניתן לפתח ע"י שיחות עם הילד, הקשבה לסיפור, חיבור סיפור מקורי. תקשורת המבוססת על יוזמות הילד ,שאלותיו והערותיו תסייע להתפתחותו השפתית והמוכנות ללמידה.

גם משחק סוציו דרמאטי, שמבוסס על עולם דמיון וכאילו, מסייע להתפתחות חשיבה מופשטת ,הבנת שפה והבעה. במהלך המשחק מתרגל הילד מציאות מדומה, מייחס כוונות אמונות ורגשות לשותפיו למשחק(הבובות, החיות והחברים).חיקוי מגוון דמויות (כגון אמא אחר,גננת, דמויות מסרטים) אף הוא מצביע על הבנה של השפה הדבורה ומספק הזדמנות לטפח את יכולת הלמידה.

מוכנות לחשבון.

הספרות סובבות אותנו , בשעון, בצג המזגן , במסך הסלולארי בתנור האפייה, במעלית, על הבית של החבר, על הבגדים והנעליים. כדי ללמוד את הספרות מתוך סקרנות ,כדאי לחשוף את הילד לקיום הספרות בסביבתו ולחשיבות הרבה שיש להכרתן כדי לסייע בהתמצאות בזמן ובמרחב. הדרך הנכונה לעודד למידה היא ע"י עידוד לסקרנות , חקירה, לימוד תוך כדי חוויה ורק בהנאה.חשוב לבסס אצל הילד חשיבה מתמטית, לפני שנכנס לביה"ס ולומד ע"י שינון ,תרגול וזכירה.

יש לספור (לומר מספרים ברצף)ישר עד 20 והפוך מ10 חזרה להתחלה .למנות (חפצים) , לזהות מבלי למנות כמה חפצים מונחים על השולחן , לזהות  את סמלי המספרים , להתאים בין מספר לכמות ,לכתוב אותם, להכיר את רצף המספרים עד 10 -מי גדול ממי, מהו המספר העוקב ומהו המספר הקודם.  רעיונות לתרגול בדרך של שיחה ומשחק:

ניתן לשוחח בעת ביצוע מטלות ארגון הבית, כמו ארגון כביסה, ארגון השקיות לאחר הקניות בסופר, ארגון הצעצועים ולתרגל את תפיסת מושגי יסוד כגון הרבה\ מעט ,יותר \פחות, ראשון -שני -שלישי .

נתרגל התאמה חד חד ערכית: חיבור בין מאכל\משחק לקבוצת ילדים, הבנה כי לכל אחד נצמיד אחד.

לקראת פסח נארגן את המשחקים באזור המשחק בבית . נוכל למיין את החפצים ולחשוב כיצד לארגן אותם על פי קבוצות ( חיות, כלי תחבורה , דמויות, כלי אוכל , בליידבלייד ,כלי נשק …)נמנה כמה בובות\ חיות \ גולות יש בקופסאות המשחק .נוכל לתרגל כתיבה ונרשום על מדבקה כמה פריטים בכל קופסא . חישוב תרגיל חשבון פשוט, חיבור וחיסור בבעיות פשוטות, מתוך עולם התוכן של הילדים אף הוא יסייע לתרגול מהנה מתוך מוטיבציה לעניין "יש לי 2 שקלים ואמא נותנת עוד 2 כמה יש לי"? "הלכתי לסופר וראיתי שתי שקיות במבה , אחת עולה 5 שקלים השנייה עולה 7 שקלים , מי עולה יותר?"

את מושג תפיסת כמות ניתן לתרגל תוך כדי נסיעה ,להביט יחד במראות בחוץ ולשאול :כמה רגליים יש לחתול, כמה אצבעות בכף היד, כמה עצים בחזית הבית…בעת עריכת שולחן משותפת לארוחה ניתן לבקש מהילד למלא הוראות כגון : "תניח על השולחן 5 כוסות, 5מזלגות ,3 מלפפונים,  2 גבינות וכו'"

את מושג שימור כמות ,ניתן להמחיש בארוחה, אותו מספר זיתים נראה אחרת בקערה עמוקה ובצלחת שטוחה ,אותה כוס מים נראית אחרת בכוס צרה וגבוהה לעומת כוס נמוכה ורחבה ,הכמות לא תשתנה כשמסדרים את הפריט במבנה אחר.

היעילות של עבודה בחוברות, כגון מעבר על ספרות\אותיות מקווקוות ,מסייעת להיכרות עם למידה עצמאית (כפי שמתקיימת בכתה )אך ,ערכה פחות מערכו של תרגול , תוך כדי פעילות משחק חוייתית. למידה מתוך עניין ומתן משמעות מסייעים לזכירה והפנמה של המידע.

רעיונות נוספים ללמידה חוייתית של ספרות ואותיות:

-ביקור בחוף היד ומשחק ניחושים .ההורה חורט בחול ספרה או אות, הילד מגלה ואחר כך מתחלפים. ניתן לחרוט ע"י מקל\ אצבע\או אצבעות כף הרגל. את אותו משחק ניתן גם לשחק ע"י סידור צדפים\אבנים.

– משחק ב"חנות" מכינים יחד עיגולי מטבעות ( רושמים ספרות, גוזרים סביבן בעיגול ויוצרים מטבע)או שטרות. ממיינים לקופסאות נפרדות :פירות, כלים, בובות, ספרים. רושמים על כל קופסא שם המוצר ומחיר למשל: בובה 5,   פרי 3,  ספר   10….

מחליטים מי יהיה מוכר ומי מגיע לחנות לקנות (מזמינים את השכנים החברים והאחים ) ומתחילים במשחק. בדרך זו ניתן גם לתרגל מיומנות בסיסית של חשבון, מה גדול ממה, זיהוי ספרות , חישוב ומתן עודף וכמובן תרגול של כתיבת האותיות. העתקה(אם שם הפריט הועתק) או הפרדה לצלילים ,פיענוח הצלילים המרכיבים או המילה וכתיבה מתוך שמיעה.

-בדומה לזה, משחקים ב'מסעדה' וכותבים+ מציירים תפריט .ניתן להחליט על כל סוג של חנות( חנות תחפושות, חנות ממתקים, חנות ספרים ,ע"פי המצוי בבית).

-כאשר מטיילים מחוץ לבית, מבקשים מהילדים לחפש איפה יש ספרות ואותיות: בשלטי החוצות, בשלטי הרחובות, מספרים על האוטובוס, מספר על תיבת הדואר, מספר במעלית…..

דרך כך ניתן לדון עם הילד למה חשוב להכיר את האותיות והמספרים ,כמה כיף לרכוש קריאה וכתיבה , כי יוכל לגלות בעצמו דברים מעניינים בסופר, ברחוב או אפילו על מסך הטלויזיה.

 

בשלות רגשית-חברתית.

כדי לצלוח את המעבר לבית הספר ולהשתלב בצורה מיטבית בתפקיד תלמיד ,הילד צריך להגיע בשל רגשית וחברתית.

דוגמאות לבשלות רגשית הן היכולות להתמודד עם תסכול ,לדחות סיפוקים ,להתאפק , להשלים לאורך זמן מטלה ארוכה וחזרתית ,לנהל את הכעס ,לפעול על פי תכתיב חיצוני ולא רק על פי הרצון האישי . בניגוד לסביבת הגן, המאפשרת יותר בחירה על פי תחומי עניין, החלטה האם לגשת אל שולחן הגואש או הדבק למשל…לשחק בקוביות או במשחק קופסא ,בסביבת בית הספר מצטמצמת אפשרות הבחירה ועל הילד להתנהל בסביבה מובנית ,בישיבה ממושכת ,לפעול באופן עצמאי בתוך סביבת הכתה.

בכתה נדרש הילד ליכולת ריסון ואיפוק גבוהה ,למשל, לעסוק במילוי משימה בחוברת למרות שנורא רוצה לשחק בחוץ. להקשיב למורה ולמלא אחר הוראותיה ,להיות מסוגל להתמיד במילוי משימות גם אם מתעוררת תחושה של חוסר הצלחה או של חזרתיות ומיצוי .כבר בגיל הגן מעדיפים ילדים רבים, כפי שעושים הוריהם הבוגרים ,לעסוק במשימות המייצרות עבורם תחושת שליטה, חווית הנאה והצלחה. דוגמא לכך ,היא פניות רבות לאיבחון ריפוי בעיסוק עקב חוסר רצון לעסוק במשימות כתיבה ויצירה.  תשאול ההורים והגננת מעלה כי הילד מזהה אחרים בגן עושים זאת באיכות טובה יותר( ציור יותר מפורט, תוכן יותר ברור, צביעה צפופה ומלאה)ומעדיף לזנוח תחום זה ולעסוק בתחום בו חש שליטה גבוהה יותר. באופן זה, הילד אינו משכלל את יכולותיו הגרפיות ומעמיק את הפער לטובת התחום בו חש שולט .

ההורים יכולים לעודד התמודדות עם חוסר הצלחה, קבלת תוצר בינוני ולא רק מעולה. ההורים יכולים לחשוף את הילד למצבים בהם הם עצמם נתקלים בקשיים, חשים תיסכול, צריכים להתאמן ולהתאמץ כדי ללמוד מיומנות חדשה. אם לאבא לפעמים קשה ,אם אמא לא תמיד מצליחה , הרי שמותר ומתקבל על הדעת שגם הילד טועה ,נכשל ומתאמן עד שמשתפר ומצליח.

כדי לטפח אחריות אישית , מומלץ לתת לילד תפקיד כלשהו בשיגרת היום יום בבית, להסתייע בו ,גם אם מידת הדיוק והאיכות אינה עונה על כל  הציפיות. לא לתקן ,לתת חיזוק על התהליך, על הנכונות להתמודד עם האתגר ,להתמיד בעקביות בביצוע המטלה המורכבת.

על הילד להיות מסוגל להתמודד עם כניסה לחברת הילדים בביה"ס, כמות גדולה של ילדים בחצר עם מעט ליווי ,לעומת התמיכה והליווי המתקבלים בגן.חצר שיש בה מעט מתקנים ובעיקר דרישה לגילויי יוזמה , להמציא רעיון למשחק ,לגוון את משחקי הכדור והתופסת, להבין כללים של משחק משותף, יכולת להתגמש ,להתחלק, לפתור בעיות העולות בין חברים.

גם בבית ,כהכנה לקראת השתלבות מיטבית בביה"ס, יש לנקוט בכבוד אחד כלפי האחר, להפגין אמפתיה, ללמוד להקשיב לאחר .יש לקבוע כללי התנהגות ברורים, מה מותר ומה אסור בבית ולאכוף אותם. ללמד כיצד ניתן לשתף פעולה ,לפתור בעיות ובעת קונפליקט, להגיע לפתרון יחד עם הילד (להשתדל שלא להרגיל את הילד שההורה הוא מנהל הסכסוך והפוסק כיצד יש לנהוג בעת סכסוך .יש לעודד את הילד לדון בארוע, להבין את נקודת המבט של האחר שעימו מתעמת, להעלות מספר דרכים לפתרון).יש להראות לילד ,המתנהג באופן לא רצוי ,כיצד הוא משפיע על האחר, פוגע בו וגורם לו להרגשה רעה, יש להרבות בחיזוקים חיוביים על התנהגות חברית ,משתפת, מתחשבת, על פתרון סכסוכים והגעה לפשרה.

חשוב להדגים בבית את ההתנהגות הרצוייה ,ילדים צעירים לומדים מתוך חיקוי-לחיוב ולשלילה.

המשחק החברתי ,מאפשר לתרגל התמודדות במגוון מצבים, מעודד הקשבה לאחר ותרגול של הגעה לפתרון בעת מצב של סכסוך. מומלץ כי מבוגר יהיה בסביבה כדי להתערב בעת הצורך ,יסייע לילד להיות מודע לרגשותיו ,לזהות רגשות אלו אצל האחר ,לחפש את הקשר בין הרגש לבין הארועים שקדמו לו .

מפגש עם חברים בשעות אחר הצהריים, מפגש בו ישחק הילד במשחק עם חוקים ,בביתו וגם בבית החבר, יספק אפשרות להתנסות בשיתוף פעולה, להתמודד מול מגוון רחב של ילדים ,בדומה למתרחש בבית הספר (בן, בת, אלוף בספורט ,אלוף בהרכבת פאזל, אלופה בציור….). התפתחות מיומנויות חברתיות תואמות גיל מסייעות  לפעול מתוך שיתוף פעולה והקשבה לאחר ,לכבד את רצונו של האחר ,לדעת ליזום, לתכנן ,להנהיג ולחילופין גם לקבל את סמכות האחר ,לוותר ולהתחלק. בעת משחק עם חבר ,הילד יחשף להתנהלות וחוקים , השונים מחוקי הבית שלו ובכך ישפר את יכולתו להפגין גמישות ולהסתגל בקלות למגוון מצבים אפשריים. חשוב לשים לב לדמויות עימן בוחר הילד לשחק. האם בוחר לשחק עם בני הגיל או עם צעירים ממנו? האם בוחר דמויות שמובילות אותו ,דמויות שתחומי העניין דומות לשלו ,האם בוחר בדמויות מרצות שמקבלות את הניהול היחיד שלו? האם מצליח לגלות יוזמה ולהזמין את החבר ,לתכנן מפגש ,  האם חווה שוב ושוב תסכול כשהחברים אינם נענים לפניותיו, האם יכול להתמודד במצבי כעס , האם מסתגר, מתפרץ, פונה לעזרה , מנסה שוב ליצור קשר עם אותו ילד, עם ילד אחר .תחום זה הינו ענף ומשמעותי ,טומן בחובו כישורים נוספים כגון היכולת לווסות רגש  ולעבד תחושות פנימיות וחיצוניות .

יציבה ושליטה פיזית.

 ישיבה :

בכיתה א', נדרש ילדנו לראשונה לשבת על כסא למשך שיעור שלם, אנו צריכים לוודא שהוא מסוגל לשבת על כסא בתנוחה הנכונה שתאפשר ישיבה לאורך זמן. גבו של הילד צריך להיות זקוף, רגליו נוגעות ברצפה, והברך והירך בזוית של 90 מעלות.

איכות הישיבה מושפעת ממתח השרירים, חוזקם וגמישות המפרקים. ילדים שחגורת הכתפיים שלהם חלשה עשויים להתקשות בישיבה ממושכת. הקושי לשבת ישפיע על איכות עבודתו של הילד, הוא יתאמץ יותר כדי לכתוב, עבודתו תהיה איטית ופחות מדויקת.

אם אנו רואים שהילד יושב כשגבו כפוף, שהוא מקרב עיניו אל השולחן בעת העבודה ,שהוא שרוע על השולחן, שתנועות הכתיבה מקורן בכתף וכל הזרוע נכנסת לפעולה בעת כתיבה ,- ייתכן שיש לו בעיה וצריך לבדקה.

רעיונות לחיזוק השרירים :

– הליכת מריצה – הילד הולך על ידיו כשההורה אוחז באגן,

– זחילות כמו חיות – הליכת סרטן, קפיצות צפרדע, כלב, פיל.

– להתנדנד לבד על נדנדה ליצור תנופה ולשמר את התנועה.

– היתלות על חבל כמו טרזן ,

– מתח על הסולמות בגן השעשועים.

– צפייה בטלוויזיה בשכיבה על הבטן כשהראש מורם.

תפקודי ידיים:

עבודה ליד שולחן :כבר בגילאי 4-4.5, אנו מצפים לראות אחיזה בשלה של עיפרון ביד, הילד אמור להשתמש בשתי ידיו כשכל אחת מהן מקבלת תפקיד קבוע. יד אחת דומיננטית – עובדת, כותבת למשל, והשנייה מסייעת – מחזיקה את הדף. אנו מצפים ליכולת גדלה והולכת של התמדה בפעילות לאורך זמן כגון צביעה ,גזירה וציור.

כדי שהכתיבה תהיה יעילה ולא מאומצת, התנועה צריכה להתחיל מהשרירים הקטנים. הילד צריך להניח את כל כף היד על השולחן והתנועה מתחילה באצבעות.

רעיונות לחיזוק שרירי האצבעות:

– לגלגל כדורוני פלסטלינה קטנים (גודל אפון) ביד אחת – אגודל ואצבעות (האצבע המורה והאמה) וליצור את השם מעיגולים אלו.

– לנעוץ גרגירי שעועית בתוך כדור פלסטלינה קשה ולתת לילד למצוא אותם .

– לעבוד בפינצטה, לאסוף חרוזים.

– לעסוק במשחקי בנייה בחלקים קטנים , כגון לגו.

-סידור של פתיתי קורנפלקס בעזרת שלוש אצבעות אלו וכתיבת אותיות\ספרות בעזרתן ישכלל את הכח העדין באצבעות וגם יתרום ללמידה חוויתית ומהנה של יסודות הקריאה והכתיבה.

מיומנויות מוטוריות חשובות שלא יסקרו כאן הן היכולת לשחק משחקי כדור כגון כדורסל וכדורגל, מיומנויות אלה דורשות שליטה גופנית קואורדינטיבית גבוהה, מיומנויות שווי משקל, כח ,קצב ,הנאה מתנועה ומשמעותיות להשתלבות בהנאה במשחק בחצר בית הספר.

מיומנויות ארגון.

אל גן הילדים יוצא הילד כשתיק אוכל על גבו, לרוב נכנס אל הגן מלווה בהוריו, הם מסייעים לו לתלות את התיק, למקם את הבקבוק במקום המיועד לכך. בעת הארוחה ,הוא נדרש לפתוח ולסגור תא יחיד ובו מעט פריטים . בביה"ס ,לעומת זאת ,ילקוט כבד ועמוס, בעל תכולה של חוברות ,מחברות, ספרים, קלמר וגם אוכל. הילד נדרש להוציא את הפריטים בזריזות ולהתמצא במרחב הילקוט, להתמצא בתוך קלמר עמוס בחפצים. למצוא את מקום הישיבה בכתה,להניח את התיק במקום המתאים, להוציא את הציוד מהתיק בתחילת כל שיעור( ולפעמים גם מהלוקר, המגרה הכיתתית).יכולת ההתארגנות ניכרת גם בדרישה  להתמצא במרחב החצר ,לעבור בקצב מהיר מהכתה הקבועה לאולם הספורט ,לכתת האמנות , לחצר    .

מיומנות האירגון, כוללת גם את היכולת לניהול זמן. לחלק את שעות אחר הצהריים בין האחריות לסיים את הכנת השיעורים והמטלות הלימודיות ,לבין הצורך בהתאווררות ,משחק ופנאי ,לבילוי עם חברים והשתתפות בחוגים .מומלץ לקבוע עם הילד זמן קבוע להכנת השיעורים, לסדר ביחד את מערכת השעות ע"פי הנדרש ולהכניס כל פריט למקום קבוע בתיק.

אחריות לשמירה על הציוד שבילקוט, והחזרת הציוד הביתה בתום יום הלימודים, אינם משימה של מה בכך. יש לדרוש מהילד לגלות אחריות לשמירה על חפציו האישיים כבר מגיל הגן, לשים את חפציו במגרה אישית ולדעת למצוא בעצמו, כשצריך. לסמן את חפציו בשמו.

אירגון של חפצי הלימוד ואחריות לשלמותם, מתחיל ביכולת לארגן את המשחקים חזרה למקום בתום המשחק, תוך הקפדה על מיון החפצים על פי קבוצות נפרדות.

תפקיד בבית, כמו סיוע לארגון הארוחה, פינוי השולחן, סידור הכביסה, מסייע ללמד אחריות ולתרגל סדר.

בעת עריכת השולחן לקראת ארוחה, ניתן להתאמן באירגון מרחב השולחן (סידור 4 מפיות לארבעה סועדים, במרחק הנכון זו מזו, הנחת כלי הסכו"ם ,הצלחת והכוס במקומם).

תחושת הסיפוק והשליטה של הילד, שמקורה ביכולת להצליח לבצע משימה כה מורכבת ומאתגרת ,מעולמם של המבוגרים, אף היא חשובה לגיוס הרצון לעסוק במשימות מורכבות מסוג זה שוב .בתהליך זה יחווה הילד קשיים ,יחוש כי לא הכל נלמד בקלות, אך גם יגלה כי מותר לטעות, ניתן לבקש סיוע ולהתאמן על שהפעילות מתבצעת באופן עצמאי.

לסיום,

א. חשוב להדגיש שהסיוע לילד בבית אינו מחליף איבחון וטיפול מקצועיים. אם מרגישים בקושי מומלץ לפנות לאבחון. במרכז ביחד מתקיימים מפגשי הערכה ,ליווי והדרכה להורים, הערכה בריפוי בעיסוק שכוללת איסוף מידע נרחב מסביבת הגן והבית ,אבחון פסיכולוגי,ועוד. מוצעים כלל הטיפולים בהתאמה אישית תחת קורת גג אחת ,כולל טיפול רגשי, טיפול שפה ודיבור , הוראה מותאמת, טיפול ריפוי בעיסוק ,קבוצה לחיזוק מיומנויות חברתיות ,קבוצה לחיזוק מיומנויות תנועה ומשחק במרחב, קבוצת מוכנות לכתה א'.

ב. קבוצת מוכנות לכתה א', מספקת כלים לקראת הכניסה למסגרת הבית ספרית : הכנה רגשית לקראת המעבר ,הקניית מיומנויות למידה והתארגנות ,כתיבה ועבודה מוטורית ,שפה וכישורי שיח. הקבוצה מאפשרת הדמייה של סביבת הכתה ומעבירה תהליך משמעותי ומקדם ילדים שצריכים להתאמן לקראת המעבר לבית הספר ולהתנסות בדרישה לעבודה עצמאית במחברת, גילוי אחריות להגעה בזמן ולהכנת השיעורים, מילוי משימות בפרק זמן נתון ,שמירה על סדר .במהלך העבודה בקבוצה לומד הילד לשפר התמודדות במצבי חוסר הצלחה, רוכש שיטות לאירגון ולפתרון בעיות ,מפחית את תחושת החרדה מהלא מוכר משכלל התמודדות חברתית ורוכש כלים להתמודדות יעילה ואיכותית עם מטלות כתיבה.

 

בהצלחה לכל הסטודנטים החדשים והוריהם!