רגע על מוטוריקה-ישיבה וראשית כתיבה

עד סביבות גיל ארבע שנים וחצי ניכרים מעברים תכופים בין המשחקים  ,הנאה רבה מתנועה ושמוש במתקנים במרחב .בהדרגה ,מתווספת הנאה הולכת ועולה מעיסוק בפעילויות יצירה ויכולת עולה לפעול לאורך זמן בישיבה במשחקי הרכבה וציור. חשיבות השליטה הפיזית בגוף רבה , כדי לאפשר ישיבה .

כדי לשבת על כסא בתנוחה הנכונה ,שתאפשר ישיבה לאורך זמן, גבו של הילד צריך להיות זקוף, רגליו נוגעות ברצפה, והברך והירך בזוית של 90 מעלות.

איכות הישיבה מושפעת ממתח השרירים, חוזקם וגמישות המפרקים. ילדים שחגורת הכתפיים שלהם חלשה עשויים להתקשות בישיבה ממושכת. הקושי לשבת ישפיע על איכות עבודתו של הילד, הוא יתאמץ יותר כדי לכתוב,עבודתו תהיה איטית ופחות מדויקת.

אם אנו רואים שהילד יושב כשגבו כפוף, או שהוא שרוע על השולחן, אם יושב כשרגליו מתחת לישבן והוא נשען עם ידיו על השולחן – ייתכן שיש לו בעיה וצריך לבדקה.

אנו יכולים לסייע לו לחזק את השרירים הגדולים, 10-15 דק' ביום של משחקים ותרגילים משעשעים יספיקו: הליכת מריצה – הילד הולך על ידיו כשההורה אוחז באגן, זחילות כמו חיות –  הליכת סרטן, קפיצות צפרדע, כלב, פיל.

להתנדנד לבד על נדנדה ליצור תנופה ולשמר את התנועה. אפילו צפייה בטלויזיה בשכיבה על הבטן והנחת האמות על השטיח כשהראש מורם יכולים לחזק .

 


 

עבודה ליד שולחן

כבר בגילאי 4-4.5, אנו מצפים לראות אחיזה בשלה של עיפרון ביד, הילד אמור להשתמש בשתי ידיו כשכל אחת מהן מקבלת תפקיד קבוע. יד אחת דומיננטית – עובדת, כותבת למשל, והשניה מסייעת – מחזיקה את הדף. אנו מצפים ליכולת גדלה והולכת של התמדה בפעילות לאורך זמן.

כדי שהכתיבה תהיה יעילה ולא מאומצת, התנועה צריכה להתחיל מהשרירים הקטנים. הילד צריך להניח את כל כף היד על השולחן והתנועה מתחילה באצבעות. אם אנו מבחינים שלא כל היד על השולחן והאמה והזרוע הן אלה

שעובדות – צריך לבדוק.

כדי לחזק את השרירים הקטנים מומלץ לעבוד עם חמרים קטנים: לגלגל כדורוני פלסטלינה קטנים (גודל אפון) ביד אחת – אגודל ואצבעות, וליצור את השם מעיגולים אלו. לנעוץ גרגירי שעועית בתוך כדור פלסטלינה קשה ולתת לילד למצוא אותם (משימה למצוא 10 גרגירים –  תלמד גם לספור), לעבוד בפינצטה. להרכיב חלקים קטנים ( ביצת קינדר).התמדה בפעילויות אלו מגיל צעיר תחזק את שריריו.

חשוב להדגיש שהסיוע לילד בבית אינו מחליף איבחון וטיפול מקצועיים. אם מרגישים בקושי מומלץ לפנות לאבחון. אם הילד לא נהנה ליצור, מתחמק מיצירה, מביא מעט עבודות הביתה מהגן, אם נראה כי הוא מתאמץ והתוצר ירוד

(ציור דל בפרטים,צביעה מהירה ולא מדוייקת ,קו רפה \ חורט) – ייתכן שיש בעיה, ויש להתייעץ עם איש מקצוע, פניה לגננת יכולה לסייע מאד בהגדרת הבעיה.